בחודש ינואר 2012 ניתנה הכרעה ע"י ביהמ"ש העליון בהודו בעניין חברת וודאפון, ובכך נקבעה הלכה המשפיעה באופן מהותי על אופן מיסוי של תושבי חוץ המשקיעים בחברות תושבות הודו. ביהמ"ש העליון ההודי קבע כי סמכות המיסוי של הודו חלה רק על מכירה של נכסי הון בהודו המוחזקים במישרין (להרחבה – ראה מבזקנו מס' 438).
נזכיר בקצרה, כי מדובר בחברה הולנדית, Vodafone International Holdings BV ("החברה" או "וודאפון"), אשר רכשה מחברה הונג קונגית את מלוא הזכויות בחברה שהתאגדה באיי קיימן, המחזיקה בעקיפין ב- 67% ממניות חברה הודית העוסקת בתחום התקשורת. רשות המס ההודית קבעה כי רווח ההון שנבע מהעסקה האמורה חייב במס בהודו ודרשה מוודאפון, החברה הרוכשת, מס בשיעור של 10% מהתמורה, שלטענתה וודאפון נדרשה לנכות במקור בעת תשלום התמורה לחברה המוכרת. רכישת המניות ע"י החברה בוצעה כבר ב- 2007 ומאז מתכתשת החברה עם רשות המס ההודית בערכאות השונות. כאמור, ביהמ"ש העליון פסק לטובת החברה וקבע שעסקת מכירת מניות של חברה זרה בין שני תושבי חוץ אינה כפופה למס בהודו, אף אם בעקיפין, כל נכסי החברה הזרה הנמכרת נמצאים בהודו. לאחר פסיקת ביהמ"ש העליון לטובת החברה, ממשלת הודו מציעה לתקן את חוק המס במסגרת חוק התקציב לשנת 2012/13 ולהחיל את התיקון באופן רטרואקטיבי, בין השאר בטענה כי מדובר בתיקון המבהיר את תכלית החקיקה ותו לא. משרד האוצר ההודי הדגיש (למרות פסיקת ביהמ"ש העליון במקרה וודאפון) כי חוק המס ההודי ברור וכי חברות זרות המניבות רווח הון ממימוש נכסים הנמצאים בהודו (במישרין או בעקיפין) חייבות לשלם מסים,
הודו או במדינת מושבם. ההצעה כוללת גם הוראות אנטי תכנוניות וכללי מיסוי מכשירים פיננסיים שירעו את מצבם הפיסקאלי של משקיעים זרים.
לא רק החברה אלא גם גורמים מדיניים (בראשם ארה"ב ובריטניה) ועסקיים רבים מבית ומחוץ, ביקרו את הצעת התיקון ותחולתה הרטרואקטיבית, המשקפת לדידם, זלזול ברשות השופטת ובשלטון החוק.
החלת התיקון המוצע באופן רטרואקטיבי על וודאפון יגרום לזו לתשלום המס שבמחלוקת בגובה 1.4 מיליארד דולר. כעת, מבקשת החברה לפנות לערכאות בינלאומיות בטענה שממשלת הודו פועלת
בניגוד לחוק הבינלאומי ולאמנה לעידוד השקעות בין הודו להולנד לפיה על שתי המדינות לפעול בהגינות הדדית כלפי משקיעים. קבוצת וודאפון היא המשקיע הזר הגדול ביותר הפועל בהודו
מומלץ ללקוחות אשר להם השקעות בהודו להיות ערים לפסיקה זו ולתיקון החקיקה בהודו ולבחון את מבני ההשקעה באמצעותם השקיעו בהודו.
נכתב ע"י עו"ד ורו"ח גדי אלימי
